החלטה בתיק דנ"מ 3163/04

בפניי בקשה לפטור את העותר, הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, מן החובה להפקיד ערבון בהליך שבכותרת.

ביסוד הבקשה מצויה טענת העותר טוען, כי ההליך שבכותרת דומה להליך פלילי, ובמצב זה יש להקיש מן ההליך הפלילי, בו לא נדרשת ערובה, להליך שבכותרת. ברקע טענה זו מצוי ההסדר שבתקנות סדר הדין בבקשה לדיון נוסף, התשמ"ד - 1984. הכלל הרחב בתקנות אלה הוא, כי עותר המגיש עתירה לדיון נוסף חייב להפקיד ערבון לשיפוי המשיב על הוצאות הדיון בעתירה שהוא יהיה זכאי להן (ראו תקנה 6(א) לתקנות). חריג לכך נקבע בתקנה 13, הקובעת כי "הוראות תקנות 6 עד 8 ו-18 לא יחולו בענין פלילי או בענין שחרור ממעצר או מאסר שלא כדין".

דין הבקשה להתקבל. ההליך נשוא הבקשה לדיון נוסף שבכותרת היה ערעור לשכת עורכי דין. תקנות בתי המשפט (סדרי דין בערעור לבית המשפט העליון לפי חוק לשכת עורכי הדין) התשמ"ט - 1989, הקובעות את סדרי הדין בערעורים מסוג זה, אינן מחייבות את מגיש הערעור - בין אם הוא קובל, ובין אם הוא עורך דין - בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. ככל הנראה, מבוסס הסדר זה על מהותו של הדין המשמעתי, אשר יש בו מרכיב עונשי. אכן, גם בהליכים אחרים, בעלי אופי דומה, לא נמצא בדין חיוב בהפקדת ערבון בעת נקיטת הליך ערעורי בבית משפט זה (ראו תקנות שירות המדינה (משמעת) (סדרי הדין בערעור או בבקשה לשופט עליון) התשכ"ד - 1964). באופן דומה, נקבע בתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח - 1987 כי ערעור לפי חוק לשכת עורכי הדין פטור מאגרה (תקנה 20(24) לתקנות).

נראה לי, כי שיקולים דומים מצדיקים ליתן פטור מהפקדת ערבון גם בהליך שבכותרת. אכן, בתקנות האגרות הבחין המחוקק בין הליך פלילי (ראו תקנה 20(8)) לבין הליך משמעתי לפי חוק לשכת עורכי דין. ברם, בהעדר חובה להפקיד ערבון במסגרת ההליך הערעורי לפי חוק לשכת עורכי הדין, ובהינתן טיב העניין בו מדובר, נראה לי כי אין מניעה לפרש את הוראת תקנה 13 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, כחלה גם על העניין שבפניי. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה, שלא נמצאו פסקי דין בהליכים מן הסוג שבכותרת, בהם הושתו הוצאות.

אשר לטענת המשיב, המבקש להבחין בין אי קיומו של חיוב בהפקדת ערבון במסגרת הערעור, לבין קיומה של חובה להפקיד ערבון בשלב הדיון הנוסף, הרי שלא מצאתי ממש בטענה. נראה לי, כי הטעם לכך שאין חיוב בהפקדת ערבון במסגרת ערעור לפי חוק לשכת עורכי הדין אינו נעוץ בשלב הדיוני בו מדובר, אלא במהותו של ההליך, אשר, כאמור, יש בו מרכיב עונשי. טעם זה מצדיק להחיל את הוראת הפטור על המקרה שבפניי, ולהעתר לבקשה.

התוצאה היא, כי אני נעתר לבקשה. חיובו של המבקש בהפקדת ערבון מבוטל בזה. אין צו להוצאות בבקשה זו.

ניתנה היום, כ' באייר תשס"ד (11.5.2004).

                                                                             עודד שחם

                                                                                 רשם

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: